זולטן קלוגר: עולים מרומניה במעלות תרשיחא, 1948

הצילומים המוצגים בתערוכה לקוחים מאוסף הצילומים של זולטן קלוגר בארכיון הציוני המרכזי. הם מתארים את המתיישבים היהודים הראשונים בתרשיחא, כמאה משפחות עולים מרומניה שהגיעו ארצה ונשלחו בשלהי 1948 להתיישב בבתים ערביים נטושים בכפר.

תרשיחא היה כפר בגליל המערבי שנזכר לראשונה בתעודות מקרקעין מימי הצלבנים מן המאות ה-12 וה-13. בתקופת העותמנית ובימי המנדט הבריטי גדלה חשיבותו כישוב מרכזי בין צפת לעכו. על פי תוכנית החלוקה עתיד היה הכפר להיות חלק מן המדינה הערבית. במהלך מלחמת העצמאות התחוללו במקום קרבות קשים, וב-30 לאוקטובר 1948 נכבש הכפר על ידי כוחות חטיבת עודד. רבים מתושבי הכפר, כ-5,700 איש שהשתייכו ל-84 משפחות, נמלטו ממנו לכיוון פקיעין ומשם לדרום לבנון ולסוריה. כמה מאות מתושבי הכפר הנוצרים וחולים שלא יכלו לנוע, נשארו. בספטמבר 1949 היו ביישוב כאלף תושבים ערבים, וכמאה משפחות יהודיות מרומניה.

תחילה הוגדר המקום כמושב וניתן לו השם "מעונה", אולם בגלל הקשיים הכלכליים שחוו המתיישבים היהודים במקום הוחלט לחלק אותם למתיישבים עירוניים ומתיישבים חקלאיים. חמישים משפחות שביקשו לעסוק בחקלאות עקרו מתרשיחא והקימו בסמוך את המושב מעונה, ואילו המשפחות שנותרו בתרשיחא כונו "מעונה עירונית".

קלוגר, שתיעד את משפחות המתיישבים בתרשיחא מעולי רומניה, היה בין הצלמים החשובים בארץ בשנים שלפני קום המדינה. צילומיו מתעדים את חייה של "המדינה בדרך" ושל תושביה. הוא הסתובב בארץ וצילם את המתיישבים היהודים מכל זווית אפשרית. בכל יישוב שבו צילם, הוא עבד בשיתוף פעולה עם אנשי המקום. בעבודותיו הצליח קלוגר לייצר את הסמלים של הציונות והמדינה בדרך שקשרה את גאולת האדם עם גאולת האדמה: "התיישבות", "בניין", "שמירה", "עבודה", "החלוץ/ה", "הפליט/ה". לעיתים הצליח להפוך את "רגע הצילום" או את "נושא הצילום" לאיקוני, ולהציג מציאות הרואית, מוסרית והומאנית. גם נוסח הכיתובים שהתלוו לצילומים ביקשו להעביר את המסר. למשל, בטקסט של הצילומים המוצגים בתערוכה כתוב: "עולי רומניה מייסדים מושב עובדים בכפר הערבי הנטוש "תרשיחה".

קלוגר נולד בקצ'קמט, הונגריה ב-1896. בסוף שנות ה-20 היגר לברלין ועבד שם כצלם עיתונות. באפריל 1933, עם עליית הנאצים לשלטון, הגיע לארץ כתייר והחליט להתיישב בה. באותה שנה עלה לארץ גם נחמן שיפרין, עיתונאי ועורך עיתונות יהודית באירופה, שאותו הכיר קלוגר מברלין. שיפרין הקים בתל אביב את "החברה המזרחית לצילומים בשביל העיתונות", אשר סיפקה את רוב הצילומים לגופים הציוניים. ב-1934 הצטרף קלוגר לשיפרון כשותף וצלם ראשי בחברה. כך הפך קלוגר לאחד הצלמים המרכזיים של המוסדות הציוניים בשני העשורים שקדמו להקמת המדינה. הוא עבד בין היתר עבור מחלקת הצילום של הקק"ל ושל קרן היסוד, אשר שלחה אותו לצלם מפעלים כלכליים ועלייה לקרקע של יישובים חדשים. ב-1958 היגר לארצות הברית, ופתח חנות צילום קטנה בניו יורק. הוא נפטר בניו יורק ב-1971.

קלוגר הותיר אחריו ארכיון של למעלה מ-50 אלף תשלילים, המחולק כיום בין הארכיונים הציבוריים הגדולים בארץ, כמו אוסף קרן היסוד בארכיון הציוני המרכזי, אוסף קרן קיימת לישראל, לע"מ, גנזך המדינה וארכיון צה"ל.