מקצועות חופשיים
לקראת סוף המאה ה-19 גברה המשיכה של היהודים למקצועות החופשיים. לאור החשיבות שייחסה החברה היהודית לחינוך, אין זה מפליא שבקרב בעלי המקצועות החופשיים היוו המורים את הקבוצה הגדולה ביותר, וכבר בסוף המאה ה-19 היו 78 מתוך 1,224 מורים ברומניה, יהודים.
קבוצה גדולה וחשובה מבחינה חברתית היו הרופאים, ולמרות ההגבלות הזמניות שהוטלו על היהודים לפעול בתחום (בשנים 1864-1868), ב-1874 היו 15 רופאים יהודים מכלל 92 רופאים בבוקרשט, וב-1904 היוו היהודים כ-40% מכלל הרופאים ברומניה (221 מתוך 559). ברפואת שיניים היוו היהודים רוב.
המהנדסים היהודים היו קבוצה קטנה יותר. בראשית המאה ה-20 מתוך 139 מהנדסים ברומניה, רק 9 היו יהודים. ב-1899 נ. לוונטר וז'אק כץ מרחוב קלאה רגאלה בבוקרשט הציעו את שרותיהם בנושאים כגון ביוב, ניקוז, תאורה ציבורית, חשמל, נפט, גז, נורות חשמל, טלפונים, טלגרף והקמת חברות תעשייתיות. המהנדס היהודי, אמיל פראגר, היה הראשון שהשתמש בבטון מזוין ברומניה בהקמת בית החולים המודרני "ברנקובנסקו". פראגר גם הקים בשנים 1930-1934 את הספריה המונומנטלית באוניברסיטה של יאשי.
כתוצאה של תהליך המודרניזציה, התפתחה האדריכלות הרומנית במרחב העירוני במחצית השניה של המאה ה-19 בצורה מרשימה. מספרם של האדריכלים היהודים ברומניה היה קטן יחסית - 5 מתוך 64 בסוף המאה ה-19. ביניהם יוסף ארד, 'ארכיטקט בניין' מבוקרשט, עצמאי בעל משרד ברחוב סורורילור 10, וז'אק מרקוביץ' שעיצב ובנה את הסקרה קר Sacre Coeur ביאשי ב-1894.
אדריכלים יהודים חשובים, בהם א.ג. דוידסקו, לאון נדולסקי וליאוניד נגרסקו - שהיו כולם בוגרי בית הספר לאדריכלות בפריז - היו מעורבים גם בהקמת מבנים עבור הקהילה היהודית, ובהם מוסדות חינוך רבים. בשנים 1899- 1911 הם תכננו והקימו 37 מבנים למוסדות חינוך, חלקם מרשימים במיוחד. י. אסתרוק, נציג מטעם הארגונים היהודיים שהיה מעורב בפיתוח מערכת החינוך היהודית כתב ב-1912: "כיום, הבניינים שלנו הם מקור להערצה, ומהווים דוגמה ומופת".
בשנות העשרים והשלושים פעלו ברומניה אדריכלים שהקימו רבי קומות בסגנון מודרניסטי, אר-דקו ובאוהאוס, ובהם גם יהודים. החשובים שבהם היו מרסל ינקו, מרסל לוקר, הרמן קלז'אן וז'אן מונדה. הוריה מאיקו היה אדריכל שפעל אחרי מלחמת העולם השניה ותכנן את התיאטרון הלאומי השנוי במחלוקת בבוקרשט.
בענפי האומנות בלט חלקם של היהודים במלאכת התחריט (13 מתוך 17) ובתחום הצילום (55 צלמים יהודים מתוך 120 צלמים ברומניה). כן בלט מספרם של ציירי השלטים היהודים -27 מתוך 98.
