יהודי רומניה בישראל

ראשוני היהודים שהגיעו מרומניה לארץ ישראל במחצית הראשונה של המאה ה-19 היו כאלף וחמש מאות יהודים אשכנזים (כאלף יהודים מבסרביה ובוקובינה) ומספר לא גדול של יהודים ספרדים, שהצטרפו לכוללים ב"ערי הקודש" (ערי היישוב הישן): צפת, ירושלים וטבריה. הם התערו בישוב הישן, עסקו בלימוד תורה והתפרנסו מ"חלוקה" - דמי צדקה שנאספו על ידי שדרים שנשלחו לאזורי המוצא. גם מספר לא גדול של יהודים ספרדים מרומניה עלו לארץ ישראל במאה ה-19 והצטרפו לכוללים הספרדים. מלבדם, היו בערים גם מספר לא גדול של יהודים מרומניה שהתפרנסו ממלאכות ועיסוקים אחרים.

במהלך כמאה השנים העוקבות, מתחילת התנועה הציונית בשלהי המאה ה-19 ועד סוף המאה ה-20, הגיעה לישראל רוב רובה של הקהילה היהודית מרומניה, כ-400 אלף נפש. הם התיישבו בכל חלקי הארץ, בערים, במושבים ובקיבוצים, תרמו להתפתחות היישוב ונמנו עם מניחי היסודות להקמת המדינה ולפיתוחה הכלכלי והתרבותי.

יהודי רומניה נמנו עם בני ירושלים שמאסו בחיים מכספי החלוקה, והקימו ב-1878 את המושבה החקלאית הראשונה בתקופה המודרנית בפתח תקווה. בין המתיישבים הראשונים היה גם שמואל מילס שהגיע מיאשי ב-1875 והיה בין הראשונים שגידלו פרי הדר, ומראשוני היצואנים של פרי הדר מארץ ישראל לאירופה. ארבע שנים מאוחר יותר, הקימו יהודים מרומניה את המושבות הראשונות בראש פינה ובזיכרון יעקב. בהמשך הם לקחו חלק בהקמתם של אין ספור קיבוצים ומושבים חילוניים ודתיים ברחבי הארץ מהצפון ועד הדרום. גרעיני מייסדים - בני תנועות הנוער החלוציות שהתהוו ברומניה עלו לקרקע בשנות ה-20 וה-30, ייסדו והצטרפו לקיבוצים ומושבים.

אחרי השואה התחדשה העליה ההמונית מרומניה, ואף שלא היתה בעיקרה עליה חלוצית כמו העליות הקודמות, התיישבו כ-24% מעולי רומניה שהגיעו ארצה בין השנים 1948- 1953 בישובים כפריים: חלקם הקימו והצטרפו למושבי העולים, וב- 15 מתוכם הם היוו רוב. חרף העובדה שעולים אלה היו ברובם הגדול בעלי מקצועות חופשיים וסוחרים, הם הצליחו להקים מושבים משגשגים כמו נווה ירק, עדנים ובן שמן. הם הצטרפו גם לקיבוצים כמו גבעת ברנר, גניגר, יגור, וטירת צבי, וחלקם אף הקימו קיבוצים חדשים ובהם רמת דוד, רשפים, שער העמקים, מעברות, גבעת חיים איחוד, מעגן, ברקאי, ניצנים, ניר יצחק וניר עם.

רבים מעולי רומניה התיישבו בערים כמו ראשון לציון, פתח תקווה, תל אביב, ירושלים וחיפה. בתל אביב, בין המשפחות שהקימו את השכונה הראשונה בתל אביב "אחוזת בית" היו שתי משפחות מרומניה: ברגר וסגל. ראובן סגל בנה ב-1907 את הבית הראשון בתל אביב, וב-1926 הקימו יהודים מרומניה את שכונת "אחוזה" בחיפה. בשנות ה-50 וה-60 נמנו יהודי רומניה עם המייסדים של ערים כמו באר שבע, נצרת עילית, אשדוד, אשקלון, גבעת שמואל (פינלס), כרמיאל וקריית אתא.

על פי נתונים סטטיסטיים מסוף המאה ה-20, כ-40% מקרב העולים מרומניה עסקו במקצועות מדעיים וטכנולוגיים, כ-15% במקצועות חופשיים, כ-20% היו פקידים, כ-20% עבדו בתעשייה ובבנייה, וכ-5% עסקו בחקלאות. הם השתלבו בהצלחה בכל התחומים הללו, ובלטו בתעשייה, בתעשיות עתירות הידע, במדע, במשפט, בביטחון, במחקר הרפואי, באקדמיה, בתרבות ובאמנות.

אישים כמו האגרונום אהרון אהרונסון, האחים עופר, ברונו לנדסברג,עוזיה גליל ומשה שניצר, השתלבו בתעשייה בהצלחה רבה. דני יתום, אהרון זאב פרקש, משה נתיב, ומנדי מרון בלטו בתחום הביטחון. במוסדות השלטון המקומי והארצי פעלו ראשי ערים כמו מאיר ניצן ומנחם אריאב, ונציגים בכנסת ובהם יצחק ארצי, קולט אביטל, אברהם פורז ואילן גלאון.

רבים פעלו ופועלים בתחומי התרבות והאמנות, ובהם ציירים כמו ראובן רובין, מרסל ינקו, מרדכי לבנון ואביגדור אריכא, האדריכלית דורה גד וסופרים כמו אהרון אפלפלד ויואל הופמן. רבים מהסופרים שעלו מרומניה המשיכו לכתוב בישראל בשפה הרומנית ויצירותיהם ראו אור בהוצאות ספרים בישראל, ואחרי 1989 גם ברומניה, ביניהם מירל בראטש, אלכסנדרו מירודן, טניה לובינסקו ורבים אחרים. בתחום התיאטרון והקולנוע בלטו מחזאים ובמאים כמו יוסף מונדי, אנדריי קלרשו וניקו ניתאי, מייסדת סינמטק ירושלים, ליה ואן ליר (גרינברג) ושחקנים כמו ליה קניג, יעקב בודו, רמי ברוך, ג'טה מונטה, סנדרה שדה, מוסקו אלקלעי, מרים זוהר ורוזינה קמבוס, ובתחום המוזיקה בלטו המנצח מנדי רודן, המלחין אריה לבנון, גארי ברטיני (שלוימה גולרגנט), דב (דובי) זלצר, סרג'יו נטרא, הפסנתרנית מירי רזניק וולף, הסקסופוניסט פטר ורטהיימר וזמר הטנור גבי שדה. במחקר האקדמי בלטו היסטוריונים כמו מיכאל הר סגור (גולדברג), צבי יעבץ, ז'אן אנצל, לאון וולוביץ', וחוקר הקבלה משה אידל.