ההגירה מרומניה בשנים 1882-1914

ברומניה, כמו ברוסיה, מלבד הזיקה הדתית, היו אלה תנאי החיים הקשים של היהודים, החקיקה המפלה והקיפוח המתמשך שהולידו את הרצון להגר, ואת הרעיונות הראשונים של תחייה לאומית בארץ ישראל.

בסוף המאה ה-19 החלה הגירה מאסיבית של יהדי רומניה לארצות הברית, למערב אירופה ולארץ ישראל, ובשנים 1889 - 1914 עזבו את רומניה כתשעים אלף יהודים, מתוך קהילה שמנתה באותה עת כמאתיים אלף נפש. כששים אלף הגרו לארצות הברית, כשלושים אלף לאנגליה, ורק מיעוט קטן, כשלושת אלפים איש, לארץ ישראל.

העדות הראשונה לרצונם של יהודי רומניה לעלות לארץ ישראל ולעסוק בעבודה חקלאית, מקורה ב-1867. באותה שנה, פנה ד"ר ורטהיים לחברת אליאנס בבקשה לקבל פרטים על תוכנית ההתיישבות של הרב יוסף נאטונק, וסיוע ליהודי רומניה לעלות לארץ ישראל. חמש שנים מאוחר יותר, ב-1872 הציע הקונסול האמריקאי בבוקרשט פרנקלין פישוטו, תכנית ליציאתם של עשרים אלף יהודים כפיתרון למצבם הקשה, והשד"ר הירושלמי, הרב חיים צבי שניאורסון, הציע בספרו "ארץ ישראל ורומניה" להקים מדינה יהודית בארץ ישראל.

במקביל, בניקורשטי שבמחוז גאלאצי, התארגנה באביב 1873 קבוצה של מאה משפחות במטרה לעלות לארץ ישראל. יוזמה זו לא יצאה אל הפועל, אולם שבע שנים מאוחר יותר, בפברואר 1880, החליט אליעזר רוקח, אינטלקטואל צעיר יליד ירושלים, בעת ביקור שערך ברומניה, לפעול במטרה להגשים את חלומו לבנות את ארץ ישראל מחדש באמצעות עבודת אדמה. לשם כך, הציע רוקח לייסד חברות לישוב ארץ ישראל, ובקיץ 1880 יסד בבוקרשט את החברה הראשונה. בתוך שנה הוקמו אגודות ב-30 ישובים.
חברי האגודה לישוב ארץ ישראל במוינשטי מילאו תפקיד מרכזי בניסוח הקו האידאולוגי של התנועה, והצהירו כי העליה לארץ ישראל מסמלת את ראשית הגאולה. הם השתמשו בטיעונים שיופיעו מאוחר יותר בספרו של לאון פינסקר 'אוטואמנציפציה' שראה אור ב-1882, בו טען כי מקור הבעיה היהודית נעוץ בכך שאין ליהודים טריטוריה משל עצמם, וכי הדרך הנכונה לפתרון הבעיה ולתחיית העם היהודי היא השיבה לארץ ישראל, לעבודה יצרנית ולחקלאות.

בעוד רבים ממנהיגי הקהילות היהודיות התלבטו באיזה צעדים לנקוט, החליטו מנהיגי "חברות ישוב ארץ ישראל" לתאם את מאמציהם, ובסתיו 1881 הציעו לכנס בפוקשאני ועידה לאומית. ועידת פוקשאני ,שהיתה הוועידה הציונית הראשונה עוד לפני שנטבע המונח 'ציונות', שמה לה למטרה שיבה לארץ ישראל וגאולת הארץ על ידי עבודת אדמה. האגודה במוינשטי, היתה גם הראשונה שהגשימה את שאיפותיה, ובאוגוסט 1882 יצאה מנמל גאלאצי קבוצת עולים ראשונה לארץ ישראל.