בתוך הקהילה ומחוצה לה
הפעילות הכלכלית של יהודי רומניה משקפת במידה רבה את ההיסטוריה ואת הגיאוגרפיה של הקהילה. החל מראשית ההתיישבות ברומניה התרכזו היהודים בתחומי המלאכה, המסחר והפיננסים ומילאו בכך חלל ריק בחברה הרומנית, שהיתה אגרארית ביסודה. תחומים אלה התאימו לעיסוקים שאותם מתיישבים עסקו בהם קודם לכן בארצות מוצאם, ואפשרו להם לעסוק בהם בכל מקום ובכל סביבה חברתית תוך שמירה על יהדותם.
מגמה זו השתנתה במחצית השנייה של המאה ה-19 בשל המודרניזציה המואצת של החברה הרומנית. היהודים השפיעו על תהליכי מודרניזציה אלה, והיה קשר הדוק בין ההתפתחויות הכלכליות בחברה הרומנית לבין אלה שהתרחשו בחברה היהודית. השתלבותם של היהודים בכלכלה הרומנית השפיעה בין היתר על פיזורם ביישובים שבהם לא ישבו קודם לכן. לפיכך, נוכחותם של יהודים באזורים מסוימים של רומניה יכולה להעיד על התפתחות הכלכלית של אותם אזורים. אין זה מקרה אפוא שהריכוזים הגדולים של היהודים היו בערים מפותחות כלכלית, כמו עיר הבירה בוקרשט וערי הנמל גאלאץ ובראילה.
למרות הרדיפות הכלכליות והגבלות התעסוקה שהוטלו עליהם, היתה ליהודים השפעה רבה בשטחים שבהם עסקו. בנקאים, תעשיינים ויזמים יהודים ניהלו פעילות ענפה והגיעו להישגים מרשימים. הפעילות הכלכלית יצרה נקודות מפגש רבות בין שתי החברות, אבל מצד שני גם עוררה מתיחות ביניהן. תהליך המודרניזציה שעבר על רומניה לא פסח גם על החברה היהודית. הדבר בא לידי ביטוי בחילון מוסדות הקהילה, ובהקמתה של רשת חינוך מודרנית.
אם בחייהם המקצועיים חיו היהודים בשני עולמות, הרי שקהילותיהם נועדו לשמש מגן מפני איומים מבחוץ: להבטיח את קיום הקהילה, לקדם את שגשוגה ולסייע לרווחת חבריה.
הקהילה היהודית נתפסה כגוף שלחבריו אינטרסים משותפים, בדומה להתאגדויות אחרות ברומניה, כמו הגילדות שייצגו מיעוטים ואיגודים מקצועיים שונים. בדומה לאלה, היוותה הקהילה ישות אשר הציעה סיוע לכל חבריה, וחינוך באמצעות רשת של בתי ספר.
ההשתייכות לקהילה נקבעת, כמו אז גם היום, לפי עיר המגורים, גם כאשר היו בעיר אחת קהילות נפרדות. הקהילה היהודית תפקדה אפוא כעין עיר בתוך עיר, ואוטונומיה פנימית זו אפשרה לה לשמר את מסורותיה החברתיות תרבותיות הייחודיות.
