יהודים בפרובינציות הדאקיות במאות השניה והשלישית

ההנחה שיהודים חיו בפרובינציות הדאקיות מתבססת על ממצאים המעידים כי יהודים התיישבו בכל רחבי הקיסרות הרומית. סביר להניח שהם הגיעו לדאקיה מארץ ישראל ומהפרובינציות שבאזורי הדנובה ובמערב הבלקנים, בתקופתו של טראיאנוס שביקש לפתח את היישוב העירוני באזור.

נראה כי היהודים התיישבו בדאקיה בעיקר ממניעים כלכליים, שכן באותה עת קיימו תושבי ארץ ישראל וסוריה קשרי מסחר עם הפרובינציות הדאקיות. עדות לכך הם מיכלים (אמפורות) שהתגלו בדאקיה שמקורם ביהודה, ומטבעות שיוצרו בערים עצמאיות לחוף הים התיכון. הממצאים הללו התגלו בערים כמו דיירנה, סרמיזגטוסה, ואפולום, והם מעידים על כך שאם היתה אוכלוסיה יהודית בדאקיה, היא התרכזה בערים הגדולות.

גם בכרוניקות מימי ביניים יש אזכורים של יהודים בדאקיה של התקופה הרומית. למשל, ב"לקט נתונים היסטוריים של כנסיית טרנסילבניה" של הכומר הישועי ר. בזינסקי משנת 1669 כתוב כי: "הוא (דקבאלוס) קיבל אליו ברצון גם את גולי יהודה שנמלטו מירושלים בעקבות רדיפותיו של טיטוס אספסיאנוס, ומצאו מקלט אצל העמים הברבריים."

עדות נוספת אפשר למצוא במכתב שכתבו יהודים מטרנסילבניה אל הרוזן יוסף קמני מנסטירני באמצע המאה ה-19, ובו הם מבקשים שתולדותיהם יכללו בהיסטוריה של טרנסילבניה, שעל כתיבתה שקד הרוזן באותה עת:

בתולדות ימיה של טרנסילבניה איננו מוזכרים כל ותמיד מתייחסים אליו כאל זרים, למרות שבשנת 90 לספירה פעלנו רבות וגדולות, כאשר המלך דקבאלוס קרא לנו לעזור לו להביס את הרומאים. אבות אבותינו באו לסייע לו ויש אומרים כי רבים באו, כאשר כחמישים אלף איש חצו את הדרדנלים, את הים השחור, את מולדובה וולאכיה ונאבקו בקרבות עקובים מדם נגד כוחותיו של טראיאנוס בטרנסילבניה.