אמנויות חזותיות

במשך למעלה ממאה שנים האמנויות החזותיות היטיבו לשקף את הזהות הכפולה של יהודי רומניה, את הדיאלוג והעימות בין התרבות היהודית לתרבות הרומנית. פרק זה בתצוגה מאפשר הצצה לתחום זה.
הזהות המודרנית של יהודי רומניה התגבשה בת בבת עם זו הרומנית. האמנים היהודים ברומניה בדומה לאמנים הרומנים הושפעו מהזרמים המודרניים באמנות האירופאית ברוח האקדמיזם, הרומנטיקה והפטריוטיות, וביקשו לבטא ביצירותיהם את השאיפות האזרחיות והחברתיות. המאבק לאמנציפציה של יהודי רומניה החל בימי מהפכת 1848, ושניים מתוך שלושת האמנים שלקחו חלק במהפכה, ויצרו את סמליה היו יהודים. בארבו איסקובסקו, הכין את דגל שלושת הצבעים עם סיסמאות המהפכה "צדק -אחווה", וקונסטנטין דניאל רוזנטל צייר את "רומניה המהפכנית" ו"רומניה מנתקת אזיקיה." יחד עם ויון נגוליץ' הם כונו "הציירים המהפכנים."
בתחילת המאה ה-20 רוב אמני האוונגרד מרומניה, והחשובים שבהם היו ממוצא יהודי. ההסבר לכך נעוץ קרוב לוודאי ביחסים המורכבים של האמנים היהודים עם הלאומיות הרומנית שדגלה במדינה אחת ללאום אחד. הפרופסור האנטישמי אלכסנדרו קוּזה החיל את הרעיונות הללו על היצירה האמנותית. בספרו 'לאומיות באמנות' שראה אור ב-1908 הגדיר קוּזה את האומה כישות אתנית הומוגנית וטען כי על האמנות, כביטוי העליון של התרבות, להיות קשורה במהותה ללאום, ולכן זרים אינם יכולים לבטא את אופיה האמיתי של התרבות הרומנית.
את קביעתו של קוּזה שאמנות רומנית אמיתית היא אמנות לאומית ולכן רק רומנים בדם יכולים להיות אמנים רומנים אימצו באותה תקופה רוב האינטלקטואלים הרומנים. ברור, שבנסיבות אלה היה קשה לאמנים היהודים, שכמו כל יהודי רומניה עד 1919 נחשבו זרים, להזדהות עם זרם התרבות שדחה אותם, ואילו האוניברסליזם של האוונגרד היה מקור משיכה בעבורם. מקסי ניסח דברים אלה בבהירות במאמר מערכת של כתב העת האוונגרדי Integral: "אנו דוחים בתוקף את מסורת האדמה השקרית וקדים למסורתו האינסופית של האדם. הראשונה היא שמרנות, השנייה היא תרבות." לפיכך בקרב אמני האונגארד האמנותי ברומניה היוו היהודים את הרוב, והבולטים ביניהם היו מרסל ינקו , ארתור סגל, מאקסי, וויקטור בראונר.
האמנים היהודים ברומניה פעלו במסגרת תנועות האוונגארד השונות, ורק לעיתים עסקו ביצירותיהם בנושאים הקשורים למסורת והתרבות היהודית, ובהם ניקולאה וורמונט, יוסיף איסר, מרגריטה סטריאן וארתור סגל .
שנות ה–30 המאוחרות היו שנים קשות ליהודי רומניה וגם האמנים לא היו חסינים מפני התקפות אלימות על רקע אתני. קריקטורה של האמן מקסי בעיתון הרומני הפשיסטי Porunca ) vremii צו השעה ) תיארה אותו כ"יהודון", המצייר ב"דיו כשרה" ו"מרעיל" את האמנות בנחש הארסי שהוא משתמש בו כבמכחול. בשנים אלה אמנים רבים עזבו את רומניה בראונר ופרחים עקרו לפריז וינקו לארץ ישראל.
הצלמים היהודים ברומניה ובהם יוסיף ברמן התמקדו בדיוקנאות, אישים ונושאים חברתיים. הם ניצלו את האפשרויות הטמונות בצילום לתיעוד מעמדות שונים בחברה הרומנית והיהודית ברומניה, מהבורגנות האמידה והאיכרים היהודים במחצית הראשונה של המאה ה-20 .