רומניה היא כידוע ישות חדשה יחסית השוכנת באזור שבו נפגש הבלקן עם אירופה המרכזית והמזרחית. מפגש התרבויות וההשפעות שהתרחשו באזור זה קבעו לא במעט את אופייה של יהדות רומניה. מאידך, בשל התהפוכות ההיסטוריות ושינויי הגבולות שידעה רומניה במאות ה-19 וה-20, כל ניסיון להגדיר ולתחום את המרחב הגיאוגרפי והכרונולוגי של יהודי רומניה מעורר בעיות.
המאה ה-19 היא התקופה שבה גובשה ועוצבה זהותה של יהדות רומניה. עם הקמתה של המדינה הרומנית הלאומית המאוחדת לאחר מלחמת העולם הראשונה, האוכלוסייה היהודית הגיעה ל-756 אלף איש, ולמעשה היו עתה ברומניה ארבע קהילות נפרדות, כיוון שאל הקהילה הרומנית הגדולה נוספו קהילות של האזורים שסופחו בתום המלחמה: בסרביה, בוקובינה, דוברוג'יה, בנט וטרנסילבניה, כולל אזור מארמורש וקרישנה. במחוזות החדשים חיו קהילות יהודיות גדולות שהפכו את רומניה לקיבוץ היהודי השלישי בגודלו באירופה, אחרי פולין וברית המועצות.
התצוגה מציגה את הקהילות שחיו בשטחים שהשתייכו לרומניה בין שתי מלחמות העולם, גם כאשר הגבולות השתנו, תוך התייחסות לשורשי הקהילות בשטחים שלא היו חלק מרומניה לפני מלחמת העולם הראשונה. בכל הקשור בקהילה מתום מלחמת העולם השנייה ועד היום, אנו מתייחסים לגבולות הנוכחיים של רומניה.
התצוגה מאורגנת ביחידות נושאיות, בשבעה פרקים בשני מעגלים השלובים זה בזה, כאשר כל פרק מבטא היבט מרכזי של חיי היהודים. המעגל הראשון ובו שלושה פרקים עוסק בהיבטים היסטוריים של היחסים בין הרוב הנוצרי למיעוט היהודי, שהיו לעיתים קרובות דו משמעיים: מחד, יחס של חוסר סובלנות דתית ופוליטית כלפי היהודים, ומאידך, בפעול ובחיי היום יום, התקיימו יחסי שיתוף פוריים בכל מישורי החיים – בכלכלה, בתרבות ובאמנות. המעגל השני ובו ארבעה פרקים עוסק בהשפעות שהיו ליחסים דואליים אלה על היהודים, ועל הניסיונות שלהם להשתלב בחברה הסובבת ובו בזמן לשמור ולטפח את זהותם היהודית על כל האלמנטים שלה – המסורת, השפה והתרבות.
הקריטריון לבחירת המוצגים אינו אנציקלופדי, אלא מדובר בניסיון להציג את ה״היסטוריה״ של יהודי רומניה, מזוויות מגוונות ככל האפשר. בחירת האירועים, האישים והיצירות נעשתה מתוך ניסיון להציג את הייחוד של יהודי רומניה, את ריבוי הזהויות ואת הקשר שלהם לתרבות הרומנית, זאת מבלי להתעלם מהביטויים הצורמים של אפליה ורדיפות בתקופות השונות.
בכל אחד מן הפרקים מוצג הנושא בסדר כרונולוגי, כך שסך כל הפרקים מובילים את המבקר מן ההתחלות של היישוב היהודי ברומניה, דרך המאבק להשגת זכויות אזרח וההתגייסות לתנועה הציונית, ועד לאוונגרד באמנות. מצד שני, בכל אחד מהפרקים תעסוק התצוגה ביהודי רומניה בישראל וברחבי העולם. האנשים, חייהם ויצירתם מוצגים באמצעות מסמכים, ספרים, מוזיקה, אמנות פלסטית, וסרטים. בהציגה כמה מנקודות המגע והעימות בין התרבות היהדות והרומנית, מעלה התצוגה סוגיות של הגירה, גזענות, אנטישמיות, רב תרבותיות, סובלנות ודו-קיום, הרלוונטיות גם לתקופתנו אנו.
האוספים הציבוריים המצויים ברומניה ובישראל והאוספים הפרטיים המצויים אצל יוצאי רומניה ברחבי העולם הם המקורות ששימשו אותנו בהרכבת הפסיפס המרתק הזה. היות ואחת המטרות העיקריות שאנו מציבים לעצמנו היא להציג פסיפס המורכב מנקודות מבט שונות נציג את האירועים באמצעות מסמכים, חפצים איורים, יצירות אמנות, צילומים, סרטים ומוזיקה. כל זאת בניסיון ללכוד, להאיר ולהפיח חיים חדשים בפרק חשוב בתולדות העם היהודי
שלושת הפרקים הראשונים בתערוכה עוסקים בהיבטים ההיסטוריים ומגדירים את אופי הקהילה המורכבת מקבוצות שונות שהתגבשו כתוצאה מהגירה מהארצות השכנות, מאירועים היסטוריים ומן השינויים הטריטוריאליים שידעה רומניה בתקופות השונות, את שאיפתם של היהודים להכות שורש ברומניה; ואת היחסים הדואליים ששררו לעיתים בין הרוב הנוצרי לבין המיעוט היהודי. שני הפרקים שלאחריהם עוסקים במקצועות של היהודים, שאפשרו להם לחיות בתוך הקהילה ומחוצה לה, ובחיי הקהילה עצמה. הפרקים השישי והשביעי עוסקים בגילויים אופייניים להשפעות התרבותיות ההדדיות בין העמים, כפי שבאו לידי ביטוי בשפות, בספרות, בתיאטרון, במוזיקה ובאמנויות החזותיות.
